1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, עבירה לפי ס' 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (420 עבירות), עבירה לפי ס' 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (279 עבירות), עבירה לפי ס' 415 סיפא ו-25 לחוק העונשין.
כתב האישום
2. על פי הנטען, שכר הנאשם ביום 1.7.04 נכס המצוי ברחוב אצ"ל 65 בתל אביב, תוך הצגת מצג לפיו מתעתד הוא להפעיל בנכס מסעדה בשם "טשקנט". ביום 22.8.04 פתח הנאשם חשבון בנק בבנק הפועלים סניף כיכר ציון בירושלים, שמספרו 592426, תוך שהצהיר כי אין נהנים בחשבון זולתו.
ביום 22.9.04 שכר הנאשם מחברת כ.א.ל. מכשיר לביצוע עסקאות אלקטרוניות בכרטיסי אשראי, וביום 2.10.04 שכר מחברת ליפמן-הנדסה אלקטרונית בע"מ מכשיר נייד לחיוב כרטיסי אשראי.
ביום 21.10.04 הוסיף את חמיס עבד אלגאווד, בן דודו (להלן: "חמיס"), כמיופה כוחו ומורשה פעולה בחשבון הבנק.
בכל המועדים הרלבנטיים לכתב האישום, לא פעלה המסעדה באופן רציף.
עוד נטען כי בתקופה שבין 27.10.04 ועד 31.10.04, עשה הנאשם שימוש ב-699 מספרים של כרטיסי אשראי מסוג "ויזה", בכוונה להונות, בכך שחייב את הכרטיסים בסכום של 500,866 ש"ח, וזאת ללא הסכמת בעליהם ומבלי שניתנה תמורה עבור חיוב הכרטיסים. מתוך כלל החיובים, אישרה כ.א.ל. ביצוע 420 עסקאות, וביום 8.11.04 העבירה לחשבון הנאשם סך 355,739.59 ש"ח.
ביום 9.11.04 הגיע חמיס לסניף בנק הפועלים בכיכר ציון, בו התנהל חשבון הבנק, וביקש למשוך במזומן את יתרת הזכות בחשבון. בעקבות תיאום עם משטרת ישראל, נענה חמיס כי ביכולתו למשוך במזומן סך 100,000 ש"ח בלבד. חמיס קיבל לידיו סכום זה, והעבירו, בסמוך לאחר מכן, לידיו של הנאשם.
עד כאן עובדות כתב האישום.
תשובת הנאשם לאישום
3. הנאשם מודה כי שכר את הנכס בתל אביב לשם הפעלת מסעדה, כי פתח את חשבון הבנק הנטען וכי שכר עבור העסק שני מכשירים לחיוב כרטיסי אשראי. ואולם, לטענתו, עשה פעולות אלה ככלי בידיו של אחד, שרלי רומן, שעשה בו שימוש לביצוע העבירות הנטענות, מבלי שידע על כך ומבלי שהיה לו יד בהן. אותו שרלי רומן אף נכח בעת שכירת הנכס ושכירת המכשירים לחיוב כרטיסי אשראי. לטענת הנאשם, הועסק במסעדה ע"י רומן כעובד על פי שכר יומי, ומעולם לא עשה שימוש במכשירים ששכר לשם חיוב כרטיסי אשראי. גם כל סכומי הכסף שנתקבלו בחשבון הבנק נמסרו לרומן בלבד.
הראיות
4. דורון הראל משמש כחוקר בחברת כ.א.ל, והוא אשר העלה את החשדות נגד הנאשם בתלונתו במשטרה מיום 2.11.04. לפי האמור בהודעותיו במשטרה, אשר הוגשו בהסכמה, ביום 22.9.04 נחתם הסכם סליקה בין כ.א.ל. לבין הנאשם, על פיו סיפקה כ.א.ל. לנאשם, עבור מסעדת טשקנט, מכשיר מכר אלקטרוני נייח שהותקן בבית העסק ביום 3.10.04. בנוסף, שכר הנאשם מחברת ליפמן מכשיר מכר אלקטרוני נייד. אף ששני המכשירים היו מוכנים לפעולה כבר ביום 3.10.04, לא הזרים בית העסק כל עסקאות בכרטיסי אשראי עד ליום 27.10.04. במועד זה, בשעה 13:25 החל בית העסק להזרים עסקאות עד ליום 31.10.04 בשעה 22:29. במהלך חמשת הימים הללו העביר בית העסק 699 בקשות לאישור עסקאות בסכום כולל של 500,866 ש"ח, מתוכן אושרו 420 עסקאות בסך 403,777 ש"ח, והיתר לא אושרו, אם בשל חריגה בחשבון ואם בשל היות כרטיס האשראי חסום. כל העסקאות בוצעו באמצעות המכשיר הנייד, ע"י הקלדת מספרי כרטיסי האשראי וללא עשיית שימוש בכרטיסים גופם. עסקאות רבות מתוכן היו בסכומים של 1,000 ש"ח, סכום חריג לעסקאות במסעדה.
חשדותיה של כ.א.ל נעורו בעקבות פניות של מספר לקוחות שהתכחשו לעסקאות עם מסעדת טשקנט. בבדיקה שנערכה נמצא כי לבד מהיקף העסקאות החריג ביחס לטיב בית העסק ולתקופת פעילותו הקצרה, כל כרטיסי האשראי בהן נעשה החיוב היו כרטיסי אשראי של בנק מרכנתיל דיסקונט, וכל העסקאות בוצעו, ע"י הקלדת מספר הכרטיס, באמצעות המכשיר הנייד בלבד.
הראל ציין עוד כי מספר כרטיסים שמספרם הוקלד נמצאו חסומים בעקבות פרשיית מרמה קודמת, אשר גם בה הוזרמו מספרי כרטיסים אלה. בפרשה זו, בה היה מעורב עסק בשם "יס דלקים ושמנים", העביר בית העסק עסקאות בסך כ-2.5 מיליון ש"ח וקיבל במרמה מכ.א.ל 800,000 ש"ח. בגין פרשה זו נעצרו שלושה חשודים, ביניהם אדם בשם עבד אל לטיף, ששמו עוד יוזכר להלן.
ביום 31.10.04, ביקר הראל במסעדת טשקנט, יחד עם אסף רדר, נציג המכירות של כ.א.ל. אשר החתים את בית העסק על הסכם הסליקה עם כ.א.ל. השניים הגיעו למקום ומצאו את המסעדה סגורה. כך היה עד לשעה 13:00, מועד בו עזבו את המקום. הראל חזר למשרדו, ובשעה 14:15 ראה במחשבי חברת כ.א.ל. כי בית העסק מתחיל להזרים עסקאות. הראל יצא מיד אל המסעדה ומצאה נעולה וללא כל פעילות. הראל צילם את בית העסק הסגור (ראה הקלטת ת/24).
חברת כ.א.ל פנתה ללקוחות אשר ביצעו, כביכול, את העסקאות שהוזרמו ע"י מסעדת "טשקנט". אלה הצהירו כי לא ביצעו את העסקאות (ראה הצהרותיהם ת/25).
5. אורי נתני הינו בעל הנכס שברחוב אצ"ל 65 בתל אביב. לפי עדותו, ביום 1.7.04 השכיר את הנכס לנאשם, בהפנייתם של שוכריו הקודמים של הנכס. במעמד חתימת ההסכם נכחו הנאשם וכן בחור בשם חמיס, אשר הוצג כבן דודו או אחיו של הנאשם. את השם שרלי רומן לא שמע כלל.
הנכס הושכר לתקופה של שנה עם אופציה להארכתו בשנה נוספת, ושולמו בגין השכרתו דמי שכירות לתקופה של שלושה חודשים מראש. עוד בטרם תמו אותם שלושה חודשים, נעלמו השוכרים מן המקום.